סליחה , אבל קשה לי לסלוח
חברה טובה פגעה בי. למרות שהיא התנצלה וביקשה את סליחתי, קשה לי לסלוח ולעבור הלאה. זה לא מספיק להשתמש במילת הקסם-"סליחה" ולצפות שנתחיל בדף חדש. מה לעשות?
אכן, פעמים רבות לא פשוט לנו לסלוח. סליחה אינה תהליך אוטומטי בו ניתן ללחוץ על "כפתור" ולהעלים בבת אחת את תחושות העלבון, הדחייה, חוסר האמון והכעס.
לעיתים הקושי לסלוח מניב "רווח משני" לא מודע כמו תחושת "מסכנות"- שכעת "הכל מגיע לי" או עליונות על האחר- "אתה אשם, ואני יצאתי בסדר.." או הצורך בשליטה על הזולת ש"כעת חייב לי".
הסליחה מתקשרת לחוויות קודמות. יתכן ונפגעת בעבר וכעת קיים חשש (מוצדק) להיפגע שוב והמשמעות לסלוח מאבדת מערכה.
סליחה "כלפי חוץ" לא מאפשרת באמת לשחרר את הפגיעות, שממשיכה לבעבע ולרוב מצטברת ותופחת. ולכן כדאי לבצע תהליך פנימי ולא רק "להתחיל דף חדש".
הסליחה קשורה במידה רבה לערכים ולמסרים שהוטמעו בנו ולדפוסי החשיבה שלנו ביחס למשמעותה כמו- מה זה אומר עליי אם אני סולח או מבקש סליחה? האם יש דברים שאינם נסלחים?
בדומה ליישומון של ניקוי וירוסים, שאנו מפעילים בכדי לנקות את המחשב- רצוי לבצע "ניקוי פנימי" הכולל חמלה, אמפתיה וויתור על המקום "הצודק", "הנעלב" ועל תחושת הכעס.
מה ניתן לעשות?
שינוי תפיסתי- משמעות הסליחה אינה הסכמה עם המעשה או מחיקת האירוע. סליחה- פירושה בירור עצמי של התחושות שהאירוע עורר בי והיכולת שלי לשחרר אותן. למעשה, הסליחה בעיקר מכוונת כלפי עצמינו ופחות כלפי האחר. אומנם היא מקלה על תחושות האשמה של הפוגע, אולם כאשר אנו סולחים- אנו משחררים מטען כבד בתוכנו ומסייעים לעצמנו. לכן גם במקרים שהפוגע אינו נוכח עוד בחיינו מומלץ לסלוח לו. ההבנה שבמתן סליחה איננו מקבלים את המעשה אלא את החרטה תקל על התהליך. כולנו טועים, ועצם ההכרה בטעות, ההתנצלות והרצון לתקן ראויים להערכה ולמחילה.
זה לא תמיד אישי- העובדה שחברתך פגעה בך אינה מלמדת בהכרח שהיא התכוונה להרע לך. לרוב פגיעה מאדם קרוב נובעת מחוסר הבנה או מחוסר ידע. היכולת לשנות את הפרשנות שאנו נותנים לאירועים מאפשרת להתבונן על המצב מזווית נוספת מבלי שהרגש ינהל אותנו.
זה הזמן לסלוח- לעיתים לוקח זמן לסלוח. נזכור שלפני "הדף החדש" ישנם פרקים ודפים קודמים שחשוב ללמוד מהם. לכל אחד קצב שונה לתהליך שמתרחש מהרגע שביקשו ממנו סליחה ועד שסלח. כדאי שנתבונן גם על זה בסלחנות.
לאמן את שריר הסליחה- הסליחה בונה את האמון מחדש. היא אולי לא משנה את העבר, אך עשויה להרחיב את העתיד. הפיוס מביא לחיזוק הקשר. ובדומה לשרירים אחרים- גם על זה צריך להתאמן! היכולת להניח בצד רגשות של כעס, נקמה ופגיעות. כשם שעלינו לתרגל מיומנויות של הקשבה, אמפטיה והרפיה –יש להתאמן בסליחה. מצאו רגע שקט במהלך היום, נשמו עמוק ובקשו סליחה על דברים קטנים שפספסתם, שרציתם לעשות ולא הספקתם, מילה שלא היתה במקום, חשבו על אדם שפגע בכם ושאתם רוצים לסלוח לו.
להנמיך את הווליום- לאחרונה שמתי לב שהמוזיקה בחתונות רועשת מאד (זה אולי הגיל.. אבל נראה לי שאני לא היחידה שמרגישה כך), ואני חושבת שאילו היו מורידים במעט את עוצמת הקול – היה ניתן לשוחח בנחת. איני רוצה לבטל אותה לגמרי אלא להנמיך מעט. באופן דומה איננו רוצים לבטל לחלוטין את תחושת העלבון או הכעס כלפי אדם שפגע בנו- מדובר ברגש טבעי ונורמלי שעוזר להגן עלינו ועל הגבולות שלנו. אולם שינוי בעוצמת הרגש עשוי להביא לשינוי בתגובה. לשם כך יש להחליף את המחשבות השליליות האוטומטיות במחשבות יעילות יותר.
במקום לומר- "זה נורא! איך היא עשתה לי את זה?!", אולי תשני –" זה מאכזב אותי, אבל אולי חברתי לא התכוונה לפגוע בי".
שימוש במניפת הצבעים- החיים אינם שחור או לבן. ישנם גוונים רבים באמצע. היזהרו ממילים מכלילות כמו "תמיד" ,"אף פעם". כאשר אנו סולחים לאדם שמולנו- נפתח בליבנו מקום ומועבר מסר חשוב שאנו רואים את הזולת באופן מורכב ולא חד ממדי ושהוא גדול מהמעשה שעשה.
לתהליך הסליחה השפעה חיובית בתחומים רבים. מחקרים מצאו קשר בין סליחה למצב בריאותי- אנשים שמצליחים לסלוח ישנים טוב יותר, צורכים פחות תרופות, נוטים פחות לדיכאון, מפחיתים את רמת המתח, מדווחים על איכות טובה יותר בזוגיות ובמשפחה, הם שמחים יותר ומוכנים לפעול יותר למען הזולת.
היכולת לסלוח לאחר (ולא פחות חשוב- היכולת לסלוח לעצמנו ) משחררת ומגבירה את רמת האושר שלנו.
כאשר נבחר לאהוב את עצמנו ולהתבונן בזולתנו בעין טובה- הסליחה תבוא ביתר קלות.. ואולי לא במקרה קיים דמיון במילים חמלה ומחילה ובצליל של המילים- 'Forget' (לשכוח) ו־'Forgive' (לסלוח) - הסליחה מאפשרת לנו להתקדם הלאה...
